#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שואל חייב באונסים ואעפ""כ פטור בהוזקה/במתה מחמת-מלאכה, מה הטעם? ומה ביארו בזה הראשונים? ומה הם 2 הנפק""מ שכתב הש""ך בין הטעמים? וכמו איזה טעם אנו פוסקים?              2] שאל ונגנב ממנו מחמת-מלאכה, האם שואל חייב?"	"1. הגמרא מבארת משום שאומר השואל למשאיל, לא שאלתיה כדי להניחה בביתי אלא ע""מ להשתמש בה.             הראשונים מתקשים,  שהרי סו""ס ההשתמשות בה לא יותר טובה מאונסים שמחוייב שואל?    ומבארים הרמב""ן והריטב""א,שהמשאיל פשע במה שהשאיל לשואל כלי שאיננו ראוי לשואל לשמש אותו למלאכה שלצורכה הוא שאלה.               והרשב""א מבאר, שהמשאיל מחל וויתר לשואל על הנזקים שיתכנו להיות כתוצאה מההשתמשות. <br>                                    הנפק""מ בין הטעמים:                                                                          1כששאל כלי מלחמה ומי שעשה עמהם מלחמה גברו עליו ולקחו לו את הכלי-מלחמה, ל""ש לפוטרו משום פשיעת-המשאיל אך יש לפוטרו משום מחילה וויתור של המשאיל.<br>2.כששאל בהמה ע""מ ללכת עמה מחוץ-לעיר שמצוי בו סכנה, ל""ש לפוטרו משום פשיעת-המשאיל אך יש לפוטרו מטעם מחילה וויתור.<br>למעשה:הש""ך לומד שנחלקו השו""ע והרמ""א האם קיי""ל כהרמב""ן והרמ""א פוסק כמו הרמב""ן וכן פוסק  הש""ך, אך כתב הש""ך שבשו""ע וכן בתרוה""ד מבואר  שלא פסק כן.<br>2.בפשטות היה נראה לחייב שהרי כמו שש""ש חייב גם שואל יהיה חייב וש""ש חייב בכל גניבה, אלא שהנתיה""מ להלן סעיף  כתב לפטור כשנגנב בזמן שרגילים בנ""א לישון, ויל""ע האם כ"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאל קונגו ע""מ לשבור בו קיר בטון ושינה ושבר בו קיר רגיל שיותר קל לשוברו ולפתע דמם הקונגו ופסק לעבוד, האם פטור השואל מדין מתה מחמת מלאכה? פרט האם השינוי הוא רק כשאפשר לתלות אף בתליה רחוקה שמחמת השינוי אירע או אף כשאין במה תליה!"	"השו""ע פוסק [ומקורו מהרמב""ם]ששואל ששינה ממה ששאל אפילו מעבודה כבידה לעבודה קלה, חייב.               ונחלקו הפוסקים במה מדובר: הסמ""ע לומד, שרק כשאפשר לתלות ואפילו בתליה רחוקה שהנזק נוצר בגלל השינוי ששינה, אנו מחייבים אותו, אבל כשאין במה לתלות, פטור.      הט""ז סובר וכך הסמ""ע עצמו להלן [סימן שמ""ב] מפרש, שהשואל חייב על כל נזק שאירע - שהרי המשאיל לא הקנה לו את החפץ עבור זה -ואע""פ שמסתמא מרשה לו להשתמש בו למלאכה קלה מ""מ כיון שלא השאיל לו לצורך זה, הרי לא הקנה לו לצורך זה, וכל שלא הקנה לו לצורך זה, אין בזה את הפטור של מתה מחמת מלאכה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לוה מגוי 10,000 $ ונתן לגוי משכון ששוה 15,000 $ ואח""כ חברו הוצרך למשכון על הלואתו מאותו גוי על סך 5,000 $ ונתן רשות לחברו להשתמש עם יתרת-המשכון שלו עבור הלואתו ונשרף המשכון בבית-הגוי ועי""ז נפטרו 2 הלווים מחובם - שכן הוא בדיניהם:1] האם חברו שהשתמש ביתרת-המשכון צריך לשלם לבעל-המשכון את ה5000$ שנפטר מחובו - מדין שואל שחייב באונסין? ומה הטעם [2]?<br>2]והאם יש חילוק האם נשרף המשכון לפני שפרע הא' את ההלואה לבין אם נשרף אחרי שפרע את ההלואה?          3]כשבעל-המשכון התנה עם הלוה הב' שאחרי שהוא - בעל-המשכון יפרע את חובו הוא יקח את המשכון, מה החילוק בין אם המלוה שקיבל את המשכון היה גוי לבין אם המלוה היה יהודי?"	"1] 2]כשבעל-המשכון התנה עם הלוה ה2 שבזמן שהוא - בעל-המשכון יפרע את ההלואה, יקח מהגוי את המשכון, פטור כי נמצא שהמשכון עמד רק עבור בעל-המשכון,  והרי 1. חברו לא עשה קנין במשכון. 2. ובעל-המשכון היה צריך להשאיר את המשכון ברשות-הגוי עבור הלוואתו אף בלעדיו,          שהנתיה""מ מחדש:1.שהמשתמש בחפץ שאול, לא צריך קנין - כי ההשתמשות נחשבת לקנין.   2.שהשתמשות במשכון כדי להעמיד בה את ההלואה אע""פ שאין זה השתמשות בידים, היא ג""כ נחשבת להשתמשות שא""צ לה קנין,    כשבעל-המשכון הסכים להשאיר את המשכון ברשות הגוי גם אחרי שהוא יפרע את ההלואה, חייב הלוה לשלם על המשכון - ודינו תלוי מתי נשרף המשכון - שאם המשכון נשרף אחרי שפרע את ההלואה, חייב הלוה ה2 לשלם לבעל-המשכון סך 15,000 $ -שהוא הערך של  כל המשכון - שהרי באותו זמן שנשרף המשכון, המשכון עמד ברשות הגוי אך ורק עבור הלוה ה2, אבל אם המשכון נשרף לפני שהלוה פרע את ההלואה, משלם הלוה ה2 5,000 $ -כיון שהמשכון עמד בשביל הלוה ה2 בערך הזה.<br>הנתיה""מ מוסיף ומחדש לחלק בדבר -  שאם המלוה שקיבל את המשכון הוא יהודי - אפילו שבעל-המשכון התנה עם הלוה ה-2 שבזמן שהוא יפרע את ההלואה, הוא יקח את המשכון, חייב הלוה ה2 לשלם על ערך המשכון כנגד ההלואה - כי רק בגוי שהוא לא קונה את המשכון, כדי לחייב את הלוה ה-2, צריך שבעל-המשכון יסכים להאריך את הזמן שיהיה המשכון ברשות הגוי, אבל יהודי שקונה משכון ויכול לקדש בו אשה, מיד כשהעמיד בעל-המשכון את המשכון עבור הלוה ה-2, זכה המלוה במשכון כנגד ערך-ההלואה ה2, ונמצא שהלוה ה2  השתמש במשכון וקנאו כנגד החוב וחייב באונסיו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאל חתול כדי שהחתול יהרוג עכברים ולבסוף העכברים הרגו את החתול או שמרוב אכילתו התחמם ומת, האם חייב השואל לשלם לבעליו חתול?	"בגמרא מובא 2 לשונות מה היה המעשה שעליו פסקו האמוראים לפטור את השואל מדין מתה מחמת מלאכה, והרמ""א הביא להלכה את הלשון בגמ' שכשהעכברים הרגוהו פטור,<br>וכתב הסמ""ע ב' דרכים לבאר מדוע השמיט הרמ""א את הלשון שפטור ע""י שהתחמם מריבוי-אכילה:א] שס""ל שיש יותר חידוש שגם כשהרגוהו נחשב לממ""מ ופטור.      ב] שס""ל שלא קיי""ל כמו הלשון שכשמת ע""י שנתחמם זה נחשב לממ""מ ולכן בדוקא כתב  שכשהרגוהו הוא ממ""מ - כי רק בזה הוא ממ""מ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שאל חמור ע""מ לצאת עמו מחוץ-לעיר ושודדים גנבו או אנסו ממנו  את החמור, מה הדין? ומה הטעם [2 סברות לחייב באונסים לדעת-המחייבים, ומה החילוק בין כשגנבוהו לבין כשאנסוהו]?   ומה נפסק להלכה?                   2] שאל כלי-מלחמה כדי להילחם בו ונצחוהו האוייבים וגנבו לו את הכלי-מלחמה: מה הדין כשהמלחמה היתה על עסקי-נפשות? ומה הדין כשהמלחמה היתה על עסקי-ממון? ומה ההלכה למעשה?                 3] מה הדין כשנאנס מחמת-מלאכה אך לא בשעת-מלאכה, האם חייב בו השואל או פטור?"	"1.כשגנבו, לכו""ע חייב - שהרי מצויים גנבים בכל-מקום ואף בתוך-העיר, ולכן א""א להגדיר את זה ""מחמת מלאכה"" - שהרי יתכן שאף אם לא היה יוצא מחוץ-לעיר היתה נגנבת.[נתיה""מ]           כשאנסוהו - שבתוך העיר האונס מצוי רק קצת ואילו מחוץ-לעיר הוא יותר מצוי, נחלקו הראשונים האם זה נחשב לממ""מ, שיטת הרא""ש שאי""ז נחשב לממ""מ אע""פ שיותר מצוי אונס מחוץ-לעיר - כיון שגם בעיר  מצוי קצת אונס, שיטת הרמ""ה שזה נחשב לממ""מ ופטור השואל.              הש""ך מביא סברא נוספת לחייב את השואל, והיא עפי""ד הרמב""ן שהפטור של שואל בממ""מ הוא רק משום פשיעת-המשאיל  - במה שהשאיל לשואל כלי גרוע שאיננו ראוי לשמש את השואל למלאכתו, ולפי""ז בכל המקומות שהאונס הוא לא מחמת-הכלי, חייב השואל, ולפי""ז, שיטת הפוטרים, ע""כ שלס""ל כדעת הרמב""ן ובכל גווני פטור השואל.               למעשה, נחלקו השו""ע והרמ""א, השו""ע פוטר והרמ""א מחייב, ולומד הש""ך שסברת הרמ""א היא מכח דברי הרמב""ן הנ""ל, ולפי""ז, השו""ע פסק דלא כהרמב""ן.<br>2. על עסקי-נפשות, פטור, כי אין כל ההנאה של השואל- שהרי השואל קיים מצוה בהשאלה.[נתיה""מ]           על עסקי-ממון, נחלקו הפוסקים: הש""ך מחייב עפי""ד הרמב""ן הנ""ל - שהרי אי""ז מחמת פשיעת-המשאיל, אבל התרוה""ד פטר את השואל, ומבאר הש""ך את התרוה""ד שס""ל לתרוה""ד כמו השו""ע שלא קיי""ל כהרמב""ן.        3. פטור השואל כי ל""צ שיהא ""בשעת"" מלאכה אלא ""מחמת"" מלאכה, [והרמב""ם מחייב את השואל -אך דחואהו כל הראשונים.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאל חמור ועבד בו כרגיל ואח""כ מת החמור ויש לנו ספק מציאותי האם מת-החמור מחמת-מלאכה או לא, מה הדין? ומה הטעם [2 סברות לשיטות המחייבים ומה הם הסברות כנגד לשיטות הפוטרות]? ומי הם הדעות? ומה ההלכה למעשה? והאם השואל מחוייב בהשבה אל הבעלים? והאם בכל השומרים יש להם חובת-השבה?"	"הרא""ש מחייב וכך פוסקים הרמ""א והש""ך , הב""י והקצוה""ח פוטרים.     הב""י תמה איך נוציא ממון מספק, וכתב הש""ך שמה""ט השו""ע השמיט את דין הרא""ש.<br>בסברת המחייבים כתבו הפוסקים 2 ביאורים: 1.מדין מתוך שא""י לישבע.[ש""ך]         2.מדין א""י אם פרעתיך.[מהרש""ל] <br>ובסברת הפוטרים כתבו הפוסקים שהטעם לא לחייב מחמת 2 הסברות  הנ""ל  הם: שאין לחייבו מדין א""י אם פרעתיך - משום 2 סברות:1. שס""ל ששומר לא חייב בהשבה[קצוה""ח] וכך מפורש ברא""ה שאין חיוב-השבה לשומרים. 2. אף אם יש בו חיוב השבה וכדעת שאר פוסקים, ל""ש לחייב מדין מתוך כשלא הו""ל למידע, וכאן לא הו""ל למידע.[נתיה""מ]<br>ומדין מתוך ל""ש לחייבו - משום 3 סברות: 1.שהשו""ע לשיטתו שס""ל שהשבועה שמשביעים את השומר על הפשיעה היא רק גלגול ול""א מתוך על גלגול.[קצוה""ח] 2.שס""ל שלא אומרים מתוך כשאין כפירה וס""ל שאיני-יודע לא נחשב לכפירה.[קצוה""ח, ובדעת המחייבים כתב או  שס""ל שגם איני יודע נחשב לכפירה או שס""ל שאף בלי טענותיהם יש ספק לב""ד]                3.כיון שלא הו""ל למידע.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ג	"במקרה הזה כתב הקצוה""ח את יסודו הנודע משמו שס""ל שאין לשומרים חובת-השבה"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאל חמור, ממתי חייב להאכיל אותו?     וכיצד נפסק למעשה?	"נחלקו הראשונים האם מתחייב רק בשעת  עשיית קנין כמו משיכה/הגבהה או בזמן שהבעלים הסתלקו משמירתה, וכן נחלקו השו""ע והרמ""א, השו""ע פוסק שבזמן המשיכה והרמ""א פוסק מהזמן שהיה סילוק-הבעלים,  וכתב הש""ך שהשואל יכול לומר קים-לי כדעת השו""ע נגד הרמ""א."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שואל הכחיש את הבהמה ששאל, מה הדין כשהכחישו מחמת-מלאכה?      וכיצד?          ומה הדין כשהכחישו שלא מחמת מלאכה?	במחמת מלאכה, פטור אך השואל צריך לישבע שהוכחשה מחמת-מלאכה.<br>כשהכחש הוא לא מחמת מלאכה, חייב השואל.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ש""ח או ש""ש סיכם עם בעל-פקדון אחרי שכבר קיבל לשמור שישאיל לו את הכלי שעד עכשיו שמר עליו ולפני שהספיק השומר להשתמש בו נאנס הכלי,  האם חייב לשלמו?"	"חייב, כי מעכשיו סיכמו שיהא דינו 'שואל' ולא 'שומר'.[ש""ך]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרשו לו הבעלים להשתמש בכלי והשתמש בו ולא הספיק להרימו או לא הרשוהו,       האם חייב כדין שואל?	"הנתיה""מ והמחנ""א  מחדשים  שאף לשיטות שצריך קנין, ההשתמשות נחשבת לשאילה ומתחייב עליה,               והנתיה""מ כותב [בסימן רצ""ב] את חידושו אף בשואל שלא מדעת, אך האולם-המשפט הוכיח מהראשונים שפטור עד שיעשה קנין, ועוד אחרונים חולקים ע""ז, ויכול לומר קים לי כמו החולקים.[הגר""ש זעפרני]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ד	האם  יתכן גם  לשיטות שצריך מעשה קנין לשומרים שיהיה חייב כמו שואל אף בלי שיעשה קנין	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כהן ממושב-תפרח הוזמן לפדיון-הבן, ושאל מגמ""ח בבני-ברק 5 סלעים ופנה אל הגמ""ח וסיפר לו שהוא גר במושב-תפרח, אמר לו בעל-הגמ""ח שחתנו ג""כ גר במושב-תפרח והוא מגיע אליו לשבת ולכן הוא יכול  למסור לו או לאחד הנכדים את הסלעים, השיב לו הכהן: ""שלח"" וכך היה, בעל הגמ""ח מסר לחתן או לנכד את 5 הסלעים: 1]האם בעל-הגמ""ח יכול לחזור בו ולבקש בחזרה את המטבעות לפני שמסרוהו לידי השואל? ומה הטעם?      2]מה הדין כשבאמצע-הדרך נאנסו המטבעות, באיזה אופן מפסיד מזה הכהן? ומה הטעם? ובאיזה אופן מפסיד בעל-הגמ""ח?"	"כדי לחייב את השואל יש 2 תנאים: 1. שיאמר השואל למשאיל ""שלח"" - אבל אם השואל רק שמח שיכול להעביר לו אך לא הביע את הסכמתו לכך, פטור השואל.   2. כשאמר המשאיל לשליח [-ששולח דרכו] שיזכה עבור השואל או שהשואל ביקש שאני אמנה אותך לשליח עבורו, [הראב""ד והו""ד ברעק""א] - שעי""ז, מיד כשהשליח קיבלם לידו, קנה השואל את החפץ המושאל, ונפק""מ, שחייב השואל באונסי-הדרך, ושהמשאיל לא יכול לחזור בו מלהשאילו, וכשנתמלאו 2 התנאים האלו, קנה הכהן את המטבעות וחייב באונסין וא""י המשאיל לחזור בו.            אבל  אם מסרו לנכדו כשהוא מתחת  לגיל בר-מצוה, אע""פ שהשואל אמר ""שלח"" וגם המשאיל אמר לנכדו שיזכה עבור השואל שהוא ממנה אותו לשליח של השואל, פטור השואל - כיון שצריך להיות בר-חיובא כדי שיוכל להתמנות לשליח או לזכות לאחר. [נתיה""מ]"	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ז/ס""ק יב/סעיף ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משפחת חיים סבלה בחג-הסוכות מביקורם של חתולים בסוכה, פנתה לידידם משכבר-הימים מר מרטין המגדל כלבים שישאיל להם למשך ימי-החג את כלבם, ובשמחה ניאות מר מרטין להשאילם, אך כדי לחסוך בטירחת-העברת הכלב, הציע להם מר מרטין: כיון שאנו ידידים המבקרים זה אצל זה מידי פעם וגם הכלב מכיר היטב את הכתובת שלכם ואני יכול רק להכיש את הכלב ולומר לו ללכת למשפחת חיים והוא יגיע אליכם, לעומתו השיב אדון חיים למר מרטין, שכדאי שישלח לו את הכלב עם העבד-כנעני שלו - חוץ ממה שיכיש את הכלב ויאמר לו לבוא אליו, וכן עשה - הכישו במקל ושלחו ע""י העבד-כנעני, ובאמצע הדרך באופן פתאומי מת הכלב,           האם מר חיים צריך לשלם על מיתת-הכלב? ומה הטעם?"	"השואל עשה כאן 2 דברים שעליה הגמ' מדברת, ושתיהם לא מועילים ופטור השואל וכל אחד מחמת סיבה אחרת:                                        <br>1. שליחת הכלב ע""י עבד כנעני, כי יד עבד-כנעני כיד האדון, וכדי שהשואל יוכל לזכות, צריך שהכלב יצא מרשות-המשאיל. <br>2.הכישה במקל והיא תבוא לא מועיל - כי השואל לא עשה קנין שיוכל לזכות על ידו, ולכן פטור השואל לשלם על הכלב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שואל החזיר למשאילו ע""י שליח ונאנס החפץ בדרך, באיזה 2 אופנים השואל פטור מאונסין?             באיזה אופן חייב השואל?"	"1. כשקבעו זמן להשאלה והשואל החזיר לאחר שנגמר ימי-ההשאלה, פטור - כי אחרי שנגמר ימי-ההשאלה, נהפך השואל לש""ש ופטור מאונסים.                   <br>2. כשהשואל החזיר בתוך ימי-ההשאלה והשואל דיבר עם המשאיל שהוא רוצה להחזיר לו ע""י שליח פלוני, אם המשאיל אמר לשואל: ""שלח"" וגם אמר השואל לשליח ששולח דרכו שיזכה עבור המשאיל או שהמשאיל ביקש מהשואל שימנה אותו לשליח, מיד כשמסר השואל לשליח, נפקע ממנו חיובי-אונסים ופטור השואל,           אבל אם המשאיל לא אמר  ""שלח"" אפילו אם המשאיל שמח שהשואל מחזיר לו או אפילו אם המשאיל אמר ""שלח"" אבל השואל לא אמר לשליח שיזכה עבור המשאיל או שהוא ממונה למנותו לשליח או אפילו אמר המשאיל ""שלח"" וגם אמר לשליח שיזכה עבור המשאיל אבל מינה שליח שהוא גוי או עבדו הכנעני או  חש""ו, חייב השואל כי נשאר על השואל כל חיוביו עד שיזכה לו וע""י מי שהוא בר-שליחות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ח	1 מתוך 2 האופנים הוא לא קשור לסעיף זה אלא דין כללי  שכשהגיע לזמן הזה, יש לפוטרו.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החזיר לאשת-המשאיל או לבנו הגדול של המשאיל ונאנס [לפני שמסרוהו לידי המשאיל], האם חייב השואל? ומה הטעם [2 טעמים]?	"חייב 1.משום ששואל כל הנאה שלו, מקפיד המשאיל שיחזירו רק לו. [דרכ""מ וסמ""ע]         2.רק בשומרים מועיל למסור לאשת-הנפקד כי זה נחשב שהניח את הפקדון במקום שמור כי זה נחשב שמסרו למי שרגיל להפקיד אצלו, משא""כ בשואל שחייב באונסים, ול""ש שמירה כנגד אונסים, אין היתר למסור למי שרגיל להפקיד, אין היתר למסור לבנו הגדול או לאשתו של המשאיל. [נתיה""מ כאן ולעיל סו""ס רצ""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר המשאיל לשואל ""שלח לי ע""י בנך הגדול"" ולא הספיק השואל לשלוח לו עד שמת המשאיל, האם יכול השואל להחזיר ליורשי-המשאיל ע""י בנו הגדול?                ומה הדין בדיעבד  כשמסר ע""י בנו הגדול ואירע אונס, האם חייב השואל?"	"כשהמשאיל אמר לשואל בפניו ""שלח"", יכול לכתחילה למסור לבנו הגדול ונפטר השואל מכל מה שיארע לחפץ. [גר""א]             כשהמשאיל לא אמר בפני השואל, לאחר מיתה, לכתחילה לא ימסור ליורשיו, אבל בדיעבד, יש ספק האם חייב ליורשים. [רמ""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ח	פרט מה החילוק אם המשאיל אמר לשואל בפניו או שאמר המשאיל לשואל אך שלא בפניו.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאל סוס מידידו שגר בסמיכות אליו, ורוצה השואל להחזירו למשאיל:  1]מה הדין כשהמשאיל אמר לשואל: תכה את הסוס והוא יבוא אלי - וכן עשה, ואח""כ אירע אונס בדרך ומת הסוס, האם פטור השואל על הנזק? ומה הם הסברות בנידון זה?       2] מה הדין כשהשואל הציע למשאיל שיכה את הסוס והוא יבוא לבית-המשאיל ונאנס בדרך, האם חייב השואל?"	"1. הנתיה""מ לומד שחייב - כי לא מועילה מחילת-המשאיל אלא אם עשה השואל קנין ליפטר - כיון שכבר חל על השואל שיעבוד ששיעבד א""ע למשאיל, אך מביאים שבריטב""א כתוב שמועיל מחילה, וכן פוסק הערוה""ש.                   2. יל""ע בזה, כיון שי""ל שאף הריטב""א לא אמר שמועיל אלא באמר המשאיל אך לא באמר השואל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ח	בשאלה 1 חשוב האם תשובתך מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאל באר-מים ""סתם"" ועשה קנין-סודר על ההשאלה ונשבר הבאר-מים:        1] האם יכול השואל לכוף את המשאיל לבנות לו את הבאר - שהרי השאילו סתם-באר? ומה הטעם?  והאם מותר לשואל לבנות את הבאר? 2] כשאמר ""באר מים זה"" האם מותר לשואל לחזור ולבנותו?   3]שכר באר מים ""סתם"" ונפל, האם מחוייב המשכיר לבנותו? ומה הטעם?      5]השאיל מקום לבאר-מים, היכן יכול לחפור כדי לבנות את הבאר? ואיזה גודל של באר, מותר לו לבנות?"	"1.פטור המשאיל לבנות לשואל באר, כי ברור שלא התכוון להשתעבד לו לזה [נתיה""מ] אבל מותר לשואל לבנותו.   2.לא.       3.כן כיון שהשכיר לו ""סתם באר"" התכוון להשתעבד לו אף לזה. [נתיה""מ]      4. מותר לחפור בכל מקום שהבעלים יתנו לו רשות לחפור עד שימצא מים באחת החפירות,  וכשמצא מים, חופר באר בגודל כזה שהמים שבבאר יספיקו לו להשקות את כל בהמותיו ואת כל שדותיו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ח/'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאל פרה והוכחשה מאליה שלא מחמת מלאכה עד שאיננה מסוגלת במצב כזה לעבוד, האם חייב השואל לשלם למשאיל על ההפסד: 1] באופן שהפרה עתידה לחזור לעצמה מאליה? ומה הטעם[2 טעמים]?        2                2] האם חייב השומר לשלם את התרופות שצריך לתת לפרה -  כשלא תתרפא בלעדיהם/כשתתרפא בלעדיהם לאט והתרופות מזרזות את ריפויה?                3] את ההוצאות שיש מחמת שצריך לקנות לה אוכל - שלולי המכה היתה עושה ואוכלת ועכשיו איננה עושה?               4] מה הדין כשאמדוה הרופאים שהפרה תתרפא מאליה ואח""כ מתה הפרה, האם חייב השואל? ומה הטעם[2 טעמים]?                5] האם ישלם לפי שויות-הפרה בזמן המיתה או בזמן שהוכחשה?"	"1. נחלקו הראשונים כשהוכחשה הפרה בידים ואיננה יכולה לעבוד אך עתידה להתרפא מאליה, האם חייב השואל/השוכר - כיון שאין זה אלא תשלומי שבת ושמא לא חידשה התורה תשלומי שבת אלא באדם , ו3 שיטות בדבר:1. שיטת השו""ע והמהרש""ל שחייב.              2.שיטת הרמ""א והלבוש שפטור. 3. הש""ך פוסק שהוא ספיקא דדינא.                נחלקו הפוסקים לשיטות המחייבות האם כשהוכחשה מאליה גם הם מחייבים, דעת הסמ""ע הקצוה""ח והשבו""י [הו""ד ברעק""א לעיל סימן ש""ז] שלכו""ע פטור, וסברת הסמ""ע, שבמאליה לכו""ע אין שבת בבהמה, הקצוה""ח מבאר עפי""מ שנוקט להלכה כמו שיטות הראשונים ששומר יכול לומר לבעלים הש""ל כמו גזלן אפילו בהיזק הניכר - ורק כשהשומר בעצמו הזיקו, א""י לומר לו הש""ל,           הנתיה""מ חולק ופוסק שרק בהיזק שאינו ניכר שומר יכול לומר לבעלים הש""ל  אך לא בהיזק הניכר,              וכמו""כ הש""ך הט""ז והגר""א חולקים על חידוש הסמ""ע והקצוה""ח וסוברים שלדעת המחייבים אין חילוק בין כשהכחיש בידים לבין כשהוכחש מאליו.<br>2.כשתתרפא מאליו אפילו לאט, פטור, וכשלא תתרפא, חייב.           3.חייב - כי זה נחשב כמו הוצאות הנזק עצמו. [נתיה""מ כאן ורעק""א לעיל סימן ש""ז בשם השבו""י]          4                    4. מפורש בשו""ע שחייב,              ומבאר הקצוה""ח ע""פ דרכו, שכיון שהשואל לא יכול לומר על מתה הש""ל, שפיר חייב,        הסמ""ע מבאר, שעכשיו שמתה התברר שטעו הרופאים באבחנה ומסתבר שמעיקרא כשהוכחשה זה היה כחש שלא חוזר,והנתיה""מ מוסיף ומבאר את הסמ""ע, שחיוב השואל הוא מדין תחילתו בפשיעה - שהרי כשפשע בהתחלה אפשר לחייב אף בתליה רחוקה שמה שהיה סופו באונס הוא נבע מחמת מה שפשע בהתחלה, ולכן אע""פ שבהתחלה אמדו הרופאים שהפרה תתרפא, כשמתה בסוף ניתן לתלות עכ""פ לכה""פ בתליה רחוקה שמתה מחמת מה  שפשע בתחילה.              5. כמו שויותה בזמן ההכחשה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר  בית ל5 שנים ואחרי שנה שרפו לו את הבית והשורף רוצה לשלם את הנזק,           האם ישלם רק למשכיר או גם לשוכר?            וכמה?	"חייב לשלם לשוכר כמה ששוה למכור בשוק את השכירות שיש לו בבית, ואת היתרה משווי-הבית ישלם למשכיר.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גמ""ח שמתנה עם השואלים: שיהיו חייבים לשלם בכל מה שיקרה לכלים ששאלו מהגמ""ח כולל מתה מחמת מלאכה, האם מועיל התנאי או שצריכים לעשות לזה קנין מיוחד?"	"לכו""ע מועיל לעשות קנין כדי לחייב על זה,            נחלקו הקצוה""ח והנתיה""מ כשלא עשה קנין אך התנה ע""ז האם זה מועיל,              לדעת הנתיה""מ מועיל ויכול המשאיל להוציא מהשואל - כי ע""י התנאי שהתנה עמו, השואל  נחשב כמו אדם זר - שהוא חייב על מה שאירע בו מדין מזיק,                         הקצוה""ח תולה זאת במחלוקת-ראשונים ולכן הסיק  שזה ספק וא""י המשאיל להוציא מהשואל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאל מכשיר-חשמלי והשתמש בו כפי הוראות-היצרן ועשה בו הפסקה של 20 דקות לאחר שעבד בו חצי-שעה, ולאחר אחת ההפסקות כשבא להפעיל את המכשיר לא עבד המכשיר והתברר שהמכשיר דמם, האם יהיה חייב השואל כיון שהפסיק לעבוד שלא בשעת-מלאכה?	"פטור , כיון שזה מת מחמת-מלאכה ול""צ בשעת-מלאכה אלא מחמת.[והרמב""ם מצריך שיהיה בשעת-מלאכה, אך כל הראשונים דחוהו]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]המשאיל שופר לתקוע בו בר""ה ואירע אונס לשואל, האם חייב השואל [רעק""א]?  2]שאל חנוכייה מכסף והדליק בה ונגנבה החנוכייה, האם חייב לשלם? והאם יש חילוק בין אם השואל אמר למשאיל שהוא לא מדליק  את השמש לבין כשלא אמר? אם חייב לשלם, כמה ישלם?"	"1.הגרעק""א מביא את חידוש המחנ""א שפטור - כיון שהמחייב של שואל הוא מה ש""כל ההנאה שלו"" וצריך שההנאה של השואל תבוא מגוף-החפץ ששאל,  ולכן נשארת  הגמ' בבעיא דלא איפשטא כששאל ליראות בה שההנאה שלו היא דבר חיצוני ולא מגוף-החפץ ששאל, אי""ז נחשב להנאה שמחייבת בחיובי שואל -וכך נפסק בשו""ע להלן סימן שמ""ו  - וכיון ששאל לקיים בו מצוה, לא נחשבת המצוה להנאה.<br>2.בפשטות היה נראה לפוטרו מדין מצות לאו ליהנות ניתנו - שהרי שאלה לצורך קיום מצוה ואף גדר המצוה שאסור להשתמש בה,  אך לפי  טעם זה יהיה חילוק בין אם שאלה בסתם לבין כשהשואל מראש אמר למשאיל שלא מדליק את השמש, שהרי כששאלה בסתם השאילו אף להדליק בה את השמש ונחשב שלא שאל  רק למצותה ויהיה חייב,   וכשנגנבה בזמן שהיא דלוקה, לכאורה ישנה  סברא נוספת לפוטרו והוא מדין מתה מחמת מלאכה, ואם נגנבה לאחר שכבתה החנוכייה יל""ע האם נוכל לחייבו כיון שלאחר שכבתה דינו  כש""ש ואמנם ש""ש חייב בגנבה אך אי""ז מחמת מלאכה, אלא שגם כשנגנבה בזמן שהיתה דלוקה, אי""ז פשוט להחשיבו לממ""מ וזה תלוי בשיטות הראשונים כשהיתה יכולה למות אף ללא המלאכה האם נחשב למתה מחמת מלאכה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמ/סעיף א		
